במבט ראשון, כתיבת פנטזיה נראית כמו התחייבות לחיים שלמים במחוזות הדמיון. ככותבי פנטזיה אנחנו מתבקשים לבנות עולם שלם מאפס, לחשוב על כלכלה, מערכת משפט, מבנה פוליטי, גאוגרפיה, שמות לכל הירחים בשמיים וכמובן: מערכת קסם שתהיה גם מקורית, גם מורכבת וגם לא תקרוס בפרק תשע בגלל חור עלילתי. למרות שכל האמור לעיל בהחלט עשוי להיות נכון, […]
במסגרת הניסיון לרכוש כלים חדשים ולנסח לעצמי תובנות ביחס לכתיבה מצאתי את עצמי מתקצרת תזה מעניינת שעוסקת באחת השאלות היותר מעניינות – לטעמי – בכתיבה. מהי כתיבה אימרסיבית, ואיך מייצרים חווית קריאה שסוחפת את הקורא. את התזה כתב Maksymilian Nowak וניתן למצוא אותה במלואה, כאן. מהי בעצם אימרסיה? למרות שמרביתנו חווים אימרסיה ואם יציגו בפנינו […]
בפוסט הקודם עשיתי כמיטב יכולתי להסביר מתי חשוב להשתמש בדימויים ותיאורים. תיאור, כך הסברתי, מייצר גרביטציה מסוימת – הוא מושך את תשומת הלב של הקורא, מאותת לו איך לקרוא את הסיפור ואיזו מידת חשיבות לייחס לעצם, לאירוע או לאדם המדוברים. ואולם, זה איננו תפקידו היחיד. לתיאורים ודימויים יש תפקיד חשוב נוסף, והוא יצירת נימה ואטמוספרה. […]
סיפור שהיה כך היה: קבלתי כתב-יד לקריאה. כתב היד עסק ברומן בין גיבור ברברי מסוקס, לנסיכה אלפית עדינה. בדיוק כוס התה שלי. התיישבתי לקרוא, ולמרות שעיניי בהחלט לא חשכו, כי מדובר בכותבת מוכשרת, משהו בטקסט היה יבש. אולם המחולות היה… סתם אולם מחולות. רצפת שיש. שדרת עמודים. סטנדרטי. השמלה שלבשה הגיבורה תוארה בשתי מילים, ועיקר […]
"הכתיבה," התעקש ידיד יקר בדיון שניהלנו לפני מספר ימים, "לא שייכת לאף אחד." כל מי שרוצה לכתוב יכולה, ויותר מזה – כל מי שרוצה להוציא לאור את יצירתו יכול גם הוא לעשות זאת. הקושי האמיתי טמון בהעמדת מוצר מוגמר איכותי. וכמו שאמר ידידי: "כתיבה טובה היא תמיד ולעולם תוצר של הרבה למידה ועבודה קשה". אף […]
"מפת מציאות" היא מונח שמתייחס בדרך כלל לייצוג או מודל של העולם כפי שהוא מובן על ידי יחידים או קבוצות. זוהי מסגרת מושגית שעוזרת לאנשים להבין את סביבתם, את החוויות שהם חווים ואת והיקום בכללותו. בהקשר פילוסופי, דיונים על "מפת המציאות" עשויים להתייחס לשאלות על מהות המציאות עצמה, התפיסות והאמונות שלנו, והאופן שבו המודלים או […]
מפני שלא כל משוב באמת משמש כמקפצה לשיפור כתב היד, נשאלת השאלה איך נראים משובים יעילים באמת. אל תתבלבלו – לא כל משוב מועיל. אני די בטוחה שכל משוב הוא משוב שהכותבת תשמח לשמוע או לפחות תרצה לשמוע; רוב המשובים מחמיאים בדרך זו או אחרת (מישהו חשב על ספרי והגיב לו); אני אפילו מוכנה לסכם […]
למרות שכולנו יודעות שהחלטות מטופשות הן הרבה פעמים דרך לקדם עלילה שהייתה דורכת במקום אם לא הן, נדמה לי שעצם היכולת להצביע על טרופ קונקרטי (תמה/קלישאה נפוצה במיוחד שהפכה לקו עלילה מקובל) מפספסת את כל המקרים שבהם בחירות גרועות הן גם בחירה עלילתית מושכלת וגם בחירה ממשית של הדמויות. א.נשים לא תמיד עושים בחירות טובות. […]
כשהייתי יפה וצעירה (כלומר, אפילו יותר מהיום), הדבר האחד שממש שנאתי לעסוק בו ככותבת היה, ניחשתם נכון, כתיבת דיאלוגים. מרוב שנאה לדיאלוגים הפכתי את כל הסיפורים שלי לסוג של חיווי מרוחק. אחרי הכול, איך אפשר לכתוב סצנות שמתרחשות און-סקרין ומשקיפות על שתי דמויות (או יותר) בעודן פועלות, בלי לכתוב דיאלוג? אכתוב הכול כדיווח, אמרתי לעצמי, […]
תחומי דעת רבים מתיימרים להציע מפות להתנהלות האנושית. פילוסופיה, פסיכולוגיה וגם כלכלה, ביולוגיה, ספרות, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה. כל מפה כזאת מציעה נוסחה אחרת לתיאור האופן שבו אנשים מתנהגים והסברים אחרים להתנהלות שלהם כאינדיבידואלים או במסגרת קבוצה. פיזיקאי יתייחס להיבטים שונים לגמרי של הפעולה האנושית מאלה שיתאר ביולוג, ופסיכולוג אבולוציוני יתאר חברה שונה לחלוטין מזו שיתאר האנתרופולוג. […]
