מסמרים
תקציר הכריכה האחורית
יהלי עדיין זוכר את דנה מכיתת רישום, כשהוא היה רק בן שבע־עשרה, נער יחיד בין חבר'ה בוגרים. מספר שנים לאחר מכן, כשהוא כבר צייר מצליח הנושא על כתפיו את כובד התואר "ילד פלא", יהלי פוגש בדנה שוב. פגישה זו, עתידה לפרוץ סכרים שנאטמו היטב במשך שנים, כשהרגשות העזים של יהלי כלפי דנה מובילים אותו להרפתקה רבת תהפוכות.
ואילו דנה, צלמת שמשחזרת דפוסים בעייתיים במערכות יחסים אינטימיות עם גברים, מוצאת עצמה לכודה בין עבר להווה, דווקא כשצוהר לעתיד טוב נפתח עבורה. האם הנפש של שני האומנים מרובי הסתירות, התשוקות והמכאובים, תעמוד בכל המסמרים המאיימים לפצוע? ברומן סוער, הכתוב בשני קולות, מבטאת מיכל בסן בצלילות את תהומות הטראומה ואת פסגות האהבה. מסמרים הוא מפגן ספרותי מרגש בשפה מרהיבה המייצרת חוויית קריאה יוצאת דופן שגורמת לנו לתהות עד כמה עמוק יכול אדם להסתיר את סודותיו.


ציטוטים נבחרים מהספר
״
-
מעל הבניינים, מעל לצמרות הפיקוסים שאיווששו ברוח, הגיח טופר-ירח לביקור אווירה. רחוק מעל תאורת הרחוב ותאורת המכוניות שהתמוססה בגשם, חשבתי שזה אותו ירח כנעני שליווה את ספינות העולים שעגנו בנמל חיפה, את פליטי הנכבה שנמלטו בבהלה עם הכרזת העצמאות. אותו ירח שליווה את מבקשי המקלט מגבול מצרים, ללב תל-אביב ובדרך לא-דרך אל לב הדר.
-
ציירתי קצת את אמא, כי אמא היא ברירת המחדל הקבועה שלי: אמא רוח רפאים בשוק, אמא בת עשרים, אמא עם יהלי קטנה, ולמרות שאמא בדרך כלל הובילה אותי בחזרה אל עצמי וככה עזרה לחלץ אותי מהתקיעות שלי, היום ראיתי רק את אמא שהייתה שולחת אותי לחדר עם הסקטצ'בוק, שב, תצייר, תהיה בשקט. אני אהיה בסדר. המחשבה הזו גרמה לי להסתכל באשמה בטלפון, כי למרות שאמא התקשרה שלשום ויומיים לפני זה ושוב יומיים לפני כן, הקפדתי להשאיר את השיחות קצרות ולא להתחייב מתי יהיה הביקור הבא שלי, ואז התחלתי לשאול את עצמי אם אולי הגיע הזמן לקפוץ לרמז.
- פעם, באשפוז השני, אמרה לי מי שהייתה החברה היחידה שלי, שעד שלא אתחיל לחיות, לעולם לא יהיו לי חיים. היא הייתה אנורקסית, עם עיניים עצומות ופה-כפתור ונראתה כמעט כמו ציור מנגה ("זו אני," אהבה להכריז על עצמה. "אני דולי ואני נראית כמו מנגה"). שאלתי אותה למה היא מתכוונת, כשישבנו וקטרנו, כל אחת בתורה על הבחור שהשארנו מחוץ למחלקה. "את מצפה שהוא יבוא כל יום וישלח לך הודעות ויארגן איזה נסיעה מופרעת כדי לחלץ אותך, אבל את מדמיינת את זה כי את חיה בתוך הראש שלך וראית יותר מדי סרטים. הוא אוהב את זה שאת מזדיינת ומגניב לו להיות עם מישהי קרועה על כל הראש, אבל כמה זמן נדמה לך שהקראש הזה יחזיק מעמד עכשיו כשאת בפנים והוא בחוץ ומוקף כוסיות?" נשפנו את עשן הסיגריות מחוץ לחלון השירותים.