סיוע בכתיבה אקדמית
מטרת העבודה האקדמית
במהלך התואר הראשון (ומן הסתם: השני והשלישי) מתבקשים סטודנטים להתנסות בכתיבה אקדמית שתפקידה להציג טיעון מרכזי, לגבות אותו עובדתית ולתמוך בו בעזרת סדרת טיעוני-משנה. מבחינה זו, תפקידה של העבודה האקדמית הוא להקנות ידע ולסייע ברכישת מיומנויות רטוריות, בהתאם לפורמט המקובל במוסדות להשכלה גבוהה. בניגוד לכל חיבור כתוב אחר, עבודה אקדמית, ויהא זה סמינריון, רפרט או תזה, איננה נשענת על ידע אישי, כי אם על מקורות ומחקרים אותם חיברו כותבים אחרים. לפיכך, האתגר הגדול ביותר בכתיבה אקדמית הוא ראשית כל חיפוש מחקרים רלוונטיים, ושנית: בניית טיעון תוך הסתמכות על המקורות הללו.
מטרת המקורות האקדמיים
תפקידה של האקדמיה הוא לייצר ידע. בין אם אנחנו כותבות עבודה במדעי הרוח, בין אם העבודה שלנו היא במשפטים או בסוציולוגיה, כדי שנוכל לתקף את הטיעון שהעלינו (כלומר: כדי להיות מסוגלות להגדיר אותו כידע), עלינו לגבות אותו במקורות קיימים, בין אם המדובר הוא במקורות היסטוריים או במקורות אקדמיים שעברו שיפוט עמיתים. בדרך כלל תוכלו להסתייע בסילבוס הקורס לצורך כתיבת העבודה האקדמית, אולם לא אחת יהיה עליכם לחפש גם מקורות אחרים שיוכלו לתרום לעבודה שכתבתן וללמד אתכם עוד על הנושא הנלמד.
קריאת מאמרים מאפשרת לנו להרחיב את ידיעותינו, מסייעת לנו להכיר לעומק את תחום המחקר שלנו, את שיטות המחקר המקובלות בו ותתי התחומים בהם הוא עוסק, ולא פחות חשוב: מלמד אותנו כיצד לכתוב בצורה אקדמית וכיצד לקרוא מאמרים ומחקרים בצורה הטובה ביותר.
כללי הכתיבה האקדמית
לפני שנדבר על קבלת סיוע בעבודות אקדמיות, חשוב להבין שבכל דיסציפלינה (תחום דעת שבו מבוצע מחקר אקדמי), בין אם מדובר בפסיכולוגיה, בסוציולוגיה, בכלכלה או במנהל עסקים, נהוגים כללי כתיבה ומחקר שונים. כל דיסציפלינה משתמשת בשיטות שונות כדי להגיע לחקר האמת, וכמעט כל דיסציפלינה משתמשת בשיטה שונה לאזכור מקורות (למה? כובע). מהם, אם כן, הכללים לכתיבה אקדמית ואיך ניתן להקל על התהליך באופן משמעותי? המשיכו לקרוא!
מבנה העבודה
כתיבה אקדמית מורכבת, כאמור, משורה של כללים מוגדרים ומאוד ברורים. מעבר להנחיות המתייחסות לעיצוב (גודל הטקסט, גופן, רוחב שוליים ועיצוב כותרות ראשיות ומשניות), ניתקל גם בכללים המתייחסים לראשי הפרקים המרכזיים (תקציר, מבוא, סקירה ספרותית, שיטת מחקר וכיו"ב) וכללים נוספים שתפקידם להסדיר את אזכור מקורות המידע – כהערת שוליים, בגוף הטקסט, וכמובן ברשימה הביבליוגרפית בסוף העבודה. אל כל אלה מצטרפות הנחיות נוספות המתייחסות לאופן בו יש להשתמש במידע מתוך מקורות השונים, צורות ניסוח מקובלות יותר ופחות ועוד פרטים רבים שיש לשים עליהם דגש לצורך הגשת עבודה ברמה גבוהה, כזו שתניב ציון טוב, כפי שאתם מצפים ורוצים.
עבודות אקדמיות – תהליך הכתיבה
תהליך הכתיבה של כל עבודה אקדמית מתחיל בבניית טיעון. למשל: ימי הביניים התחילו בנפילת רומא – prove me wrong. מרגע שבחרנו טיעון, עלינו לגבות אותו. היינו, להסביר, תוך הישענות על מקורות קיימים, מדוע בחרנו לתארך את ראשית ימי הביניים דווקא בנפילת רומא, ולא, למשל, עם הפיכת הנצרות לדת האימפריה. תהליך הכתיבה יתמקד ראשית כל בסקירה כללית של המידע הקיים (מאמרים ומקורות מידע המצדיקים את הטענה שלנו), משם נמשיך להתבוננות מעמיקה בנושא ובהיבטים הקשורים אליו, ולבסוף – נקנח בבחינת מכלול הממצאים והסקת מסקנות כלליות.
דגשים חשובים לקראת כתיבת עבודה אקדמית
כאשר ניגשים להכנת עבודה אקדמית ישנם מספר דברים חשובים שעליכם לזכור:
1. בחירת נושא לעבודה אקדמית
כל עבודה אקדמית מתחילה בבחירת נושא. נושא מתאים לעבודה אקדמית בדרך כלל יתבטא כשאלה: איך משפיע המטא-נרטיב החברתי על התנהלותן של נשים ישראליות שעוברות תהליכי הפרייה? כיצד הצליחה הקהילה ההומוסקסואלית לשנות את הסטיגמה כלפיה, בניגוד לקהילת מתמודדי הנפש, שעדיין סובלת מאפליה? מתי נתארך את היציאה מימי הביניים (ולמה התשובה היא א'-ב'-ג').
את הרקע לשאלה ששאלנו נחקור במהלך העבודה, ואילו המידע שצברנו ישמש אותנו כדי להשיב עליה. שימו לב: כתיבת עבודה אקדמית גוזלת זמן ותשומת לב. לכן כדאי ורצוי לבחור נושא שמעניין אתכן.
2. מקורות
כדי להקל על עצמכן, תרצו לוודא כי ישנם מקורות (מאמרים ועבודות) רבים על הנושא. מקורות אקדמיים מתחלקים למספר סוגים: מחקרים, מאמרים, ספרים, כתבות מקצועיות, דפי מידע של גוף חוקר/חינוכי/אקדמי/ממשלתי, עיתונות ואף תכתובת אישית של אנשים ונשים רלוונטיים. סוגי מקורות רלוונטיים בהתאם לאופי השימוש בהם: מאמר דעה, למשל, יכול להיות מקור טוב לבחינת עמדותיהן של נשות מאבק הדיור על המצב החברתי והכלכלי בישראל. לעומת זאת, מאמר כזה יהיה פחות מתאים ככלי לניתוח מאפייני שוק הדיור בישראל. זכרו! כמו שעבודה אקדמית אינה מקום להבעת דעה אישית וכך צריכים גם המקורות שלכם להיות מגובים מחקרית ורלוונטיים לאופי המחקר שהתבקשתן לבצע.
3. כתיבת ראשי פרקים
כיצד יש לסדר את פרקי העבודה האקדמית? כלל יעיל למדי הוא לנסות ולחשוב על סדר הפרקים כעל משפך הפוך. הפרק הראשון יספק סקירה כללית של נושא העבודה שלכם, זמן, מקום, הגדרה. הפרק האחרון יתמקד ספציפית בנושא העבודה ובמסקנה לגבי השאלה המחקרית. על הכתיבה להיות ברורה, רציפה והגיונית כדי ליצור סדר בתהליך המחקר.
מספר הפרקים הנדרשים בעבודות אקדמיות משתנה על פי דרישת המרצה, אך לרוב לא יהיו פחות משלושה ראשי פרקים.
לראשי הפרקים יהיו גם תתי פרקים, המחלקים את הפרק לחלקים קטנים על פי סדר הגיוני.
מבוא / תקציר לעבודה אקדמית
כתיבת המבוא הוא אחד החלקים הקשים ביותר בעבודה אקדמית כיוון שהוא דורש סיכום רציף של מכלול העבודה.
מבוא טוב אמור, בעצם, להקיף את כלל העבודה ולספק תקציר שלה. מסיבה זו מומלץ בדרך כלל לכתוב את המבוא לאחר סיום העבודה.
המבוא מאגד בתוכו את כל העבודה האקדמית בניסיון לשקף לקורא על מה הוא עתיד לקרוא, במה תתמקד העבודה ומהו המידע הקיים שעליו היא מבוססת.
ביבליוגרפיה / רשימת מקורות
בסוף העבודה עליכם לציין את כל המקורות בהם השתמשתם, תוך היצמדות לכללים ברורים של האקדמיה. ישנן מספר שיטות לרשום את רשימת המקורות לעבודה האקדמית ולכל דיסציפלינה שיטה משלה. במדעי החברה, למשל, נדרש לכתוב את הביבליוגרפיה על פי כללי הציטוט של שיטת ה-APA. ישנם הסברים רבים כיצד לכתוב רשימת המקורות והנושא בעיקר דורש תרגול ותשומת לב לפרטים.
סיוע בכתיבת עבודות אקדמיות
מאחר וכתיבה אקדמית היא אתגר לא פשוט ואפילו נתפסת כמאיימת על ידי לא מעט סטודנטים, אין זה מפתיע שסטודנטים רבים שוקלים את האפשרות לקבל סיוע בתרגול וכתיבת עבודות אקדמיות. למעשה, ישנם סוגים שונים של עזרה שתוכלו לקבל לצורך כתיבת עבודות אקדמיות. בין אם אתם זקוקים להדרכה ולהכוונה בלבד, בין אם אתם מעוניינים בסיוע לבניית שלד לסמינריון כדי להתחיל מנקודת פתיחה טובה ונוחה יותר, בין אם אתם מעוניינים לתרגל את כישורי הכתיבה והרטוריקה שלכם, כל אחת מהדרכים הללו היא אפקטיבית ותתרום רבות לאיכות העבודה שתגישו ולציון שתקבלו. כך או כך, השאלה היא מה אתם מחפשים ואיזו עזרה היא רלוונטית עבורכם. אם אתם פשוט צריכים עזרה בהתנעה, הכנת שלד לעבודה או קבלת הדרכה אישית מצד גורם מנוסה ומיומן עשויים להספיק. לעומת זאת, אם אתם חוששים מאיכות העבודה שלכם, תוכלו לפנות לקבלת סיוע בכתיבה אקדמית ואף לקבל משוב מקצועי המשלב דגשים והצעות לשיפור – שיובילו גם לשיפור בציון העבודה והציון הסופי שלכם.
5 סיבות לקבל עזרה בכתיבת עבודה אקדמית
- אין לי כישורים. כתיבה? רטוריקה? זה לא התחום שלי. כתיבה אקדמית דורשת מיומנויות מאוד ספציפיות ואני טובה דווקא בדברים אחרים.
- אין לי זמן! אני בדיוק מתחתן/התחלתי עבודה חדשה/רקסי בלע לי את המחברת וצריך לקחת אותו לוטרינר. הלו"ז שלי צפוף ואני לא פנוי.ה לכתוב כרגע.
- אין לי מושג מאיפה להתחיל!
- משעמם לי, הצילו! מכל הקורסים בתואר, אני צריכה לכתוב עבודה בנושא שהכי פחות בא לי עליו!
- בואו נודה בזה: כתיבה היא לא הצד החזק שלי.