האם כדאי לי לערוך את ספרי לפני משלוח להוצאות?
בשאלה הזו מתענות כותבות ביתר שאת בעשור ומשהו האחרונים, בהם הופכת הקבלה להוצאות מסובכת ומצומצמת יותר. כדי לחסוך לכן זמן, כסף ושברון לב, כתבתי את המדריך הבא, שיבהיר מה פחות או יותר כדאי לעשות – ובעיקר, למה.
זמנכן יקר ואין לכן זמן לחפירה? בואו נתחיל מהסוף: מבחינה הסתברותית, אלא אם כן הספר שלכן שייך לקטגוריה ממש ספציפית של ספרים שהם יחסית סבבה אבל לא מספיק סבבה, כנראה שלא כדאי לכן לערוך את כתב היד לפני משלוח להוצאות. הרבה יותר משתלם וסביר לפנות לאשת מקצוע לקבלת חוות דעת ספרותית. זה גם יעלה הרבה פחות וגם יספק לכן תמונה הרבה יותר ברורה של איכות הטקסט והאם כדאי – אם בכלל – לערוך אותו.
אבל זאת השורה התחתונה. להלן הפוסט שמקדים אותה.
בקרב נשות מקצועות הספר, שורר קונצנזוס אחיד יחסית ביחס לשאלה "מהו טקסט איכותי"? זו התרשמותי והיא מבוססת על שנים של קריאה, כתיבה, עריכה ולקטורה. אם תיתנו לעשרים נשות מקצוע לקרוא את אותו טקסט, סביר להניח שלפחות 15 מתוכן יתנו תשובה זהה לגבי איכות הטקסט (האם הוא טוב, רע, או סבבה כזה, אבל לא מספיק טוב).
מכאן לא עולה שאם נשלח עשרים ספרים לעשרים נשות מקצוע נקבל חלוקה יפה של שליש, שליש ושליש. ממש לא.
בערך 10% מהספרים יתפסו כספרים טובים (להערכתי).
בערך 60% יתפסו כגרועים (גם כן להערכתי).
ןבערך 30% מהספרים יתגלו כ-סבבה כזה, אבל לא מספיק (שוב – להערכתי האישית).
טענתי היא, אם כן, שכ-15 נשות מקצוע מתוך עשרים יסכימו לגבי ההשתייכות של הספר לאחת מ-3 הקטגוריות לעיל.
מה לגבי 5 נשות המקצוע הנותרות? יופי. כאן העניינים מתחילים להסתבך. החמש האלה כנראה יתנו לכן פידבק שיטייל סביב הקונצנזוס.
אם הקונצנזוס הוא שהספר טוב, הפידבק יכולות להיות: "כתב היד טוב אבל צריך עוד עריכה", אם הקונצנזוס גורס שהספר גרוע, כנראה שחמש נשות המקצוע הללו יאמרו שהטקסט בעייתי, עדיין לא בשל לראות אור ואולי גם ימליצו לכן לגנוז אותו. במקרה של טקסט סבבה כזה, בהחלט יתכן שכמה מתוך נשות המקצוע שמחוץ לקונצנזוס יגידו שכתב היד מספיק טוב ויאללה לשלוח להוצאות.
*
בואו נניח רגע שהטקסט שלכן נמצא במסגרת עשרת האחוזים של הקונצנזוס החיובי. 15 נשות מקצוע טוענות שהספר הוא טוב. במקרה כזה, מאוד סביר להניח שהטקסט שלכן יעבור לקטורה גם בלי שתערכו אותו.
העניין הוא כזה: אחרי שהטקסט שלכן יעבור לקטורה, הוא יגיע לצוות ההוצאה. הוא כנראה ימצא חן בעיני צוות ההוצאה לפחות במידה סבירה כי הרי הסכמנו שזה ספר טוב, אבל גם כאן יכולים לקרות כמה דברים:
- הספר יפסל פשוט כי הוא לא מתאים לקו של ההוצאה.
- הספר יפסל כי הוא לא מסחרי.
- צוות ההוצאה ירצה מאוד לפרסם את הספר, אבל בגלל לחצים מלמעלה – יוותר. כי גם מעל צוות ההוצאה יש בוס שקוראים לו בעלים. מדובר, אגב, בסיפור אמיתי לגמרי.
- וכמובן: איש לא יכול להבטיח לכן בוודאות מוחלטת שאיפשהו בתהליך המיון של הספר, לא יושבת אחת מתוך חמש נשות המקצוע שחושבות שהספר שלכן לא מספיק טוב.
האם פירושו של דבר שכדאי לכן לערוך את הספר שלכן? מבחינה הסתברותית – כנראה שלא, לא כדאי לכן. ועדיין, סטטיסטיקה היא לא וודאות. סטטיסטיקה לא מתקלת את 5 נשות המקצוע שפחות התחברו לכתב היד שלכן ועריכה עשויה לשנות את דעתן. במקרה זה, יתכן שעריכה מוקדמת עשויה לעזור לכן לעבור את המשוכה. ספרים נדחים, נערכים, ואז מתקבלים.
העניין הוא שאלא אם כן תשלחו את כתב היד, תידחו, ואז תחזרו לערוך אותו ותתקבלו, לעולם לא תדעו אם כדאי היה לערוך את כתב היד במקרה הפרטיקולרי שלכן (וגם אז – לא הייתי מדברת על וודאות, אלא רק על סבירות).
*
איך נראה התסריט השלילי?
בתסריט השלילי, כנסת היפותטית של לפחות 15 נשות מקצוע אמרה שהספר שלכן בעייתי ולא יתקבל להוצאה. 5 נוספות אמרו משהו דומה אך אופטימי או פסימי יותר.
האם פירושו של דבר שכדאי לכן לערוך את הספר שלכן?
גם כאן התשובה היא "אולי" עם נטייה חזקה ל-"לא". כבר ראיתי ספרים שנדחו, נשלחו לעריכה פרטית, ואז התקבלו. מצד שני, אין לי ספק שקיימים גם מקרים הפוכים. ספר נדחה, נערך, ואז נדחה שוב.
*
במילים אחרות, אם הספר שלכן ממש טוב או סתם גרוע, כנראה שאובייקטיבית, מוטב לכן להימנע מעריכה מקדימה.
א-ב-ל
בואו נדבר על התסריט השלישי. הספר שלכן די סבבה. כל מה שהוא צריך זה עוד שדרוג קל והוא יעבור את הרף.
אם מקובל עלינו שעריכה יכולה לשדרג ספר וכתב היד שלכן משתייך לקטגוריה השלישית – יתכן מאוד שכדאי לכן לערוך אותו. זה לא אומר שהעריכה שתעברו בהכרח תהיה טובה, אבל הייתי מציעה לגלות חשדנות בריאה כלפי מי שטוען או טוענת שמרבית הסיכויים שעריכה שנעשתה מחוץ להוצאה, תקלקל את כתב היד או לכל הפחות את סיכויי הקבלה שלו. לא כי זה לא נכון, זאת תמיד אופציה, אלא כי זאת טענה לגופם של עורכים, לא על עצם פעולת העריכה.
ועדיין, איך תדעו לאיזו קטגוריה הספר שלכן משתייך? כנראה שתצטרכו לכל הפחות לשלם עבור חוות דעת ספרותית. באסה.