שם: Urivaled
מחברות: אשלין קיין ומורגן ג'יימס
אורך: 406 דפים בגרסה המודפסת
זמין ב-Kindle Unlimited

העלילה בקיצור: גריידי ארמסטרונג הוא שחקן NHL (כלומר, שחקן הוקי מקצועי בליגת ה-NFL). הוא טיפוס די סגור ולא ממש חברותי, אבל אפשר להבין אותו. אחרי שהוריו נפטרו בתאונת דרכים בגיל 15, גריידי מתקשה מאוד לתת לעצמו להיפתח. השינוי קורה כשאחותו, ג'ס, מספרת לו שקיבלה הזמנה להעביר את החגים עם חברות קבוצת ההוקי שלה לשעבר, ביניהן גם האקסית המיתולוגית שג'ס אף פעם לא התגברה עליה. אם גריידי רק יוכל למצוא מישהו להעביר איתו את החג, כדי שג'ס תדע שהוא לא לבד…

מפה לשם, גריידי נותן לג'ס לרשום אותו לאפליקציית היכרויות. מה שגריידי וג'ס לא יודעים זה ש… גריינדר זאת לא בדיוק אפליקציה להיכרויות. לפחות מהסוג הרומנטי. וכשהתמונה של גריידי – שג'ס הורידה ישירות מאתר הקבוצה שלו – לוכדת את תשומת ליבו של האויב המר ביותר של גריידי על הקרח… זה לא הולך להסתיים בדפדוף שמאלה.

למקס, השחקן שגריידי הכי אוהב לשנוא, יש מוניטין די מפוקפק. הוא אומנם שחקן הוקי מצוין, אבל התפקיד העיקרי שלו הוא לעצבן את המתחרים על הקרח ולחטוף מכות כדי שהשופט יצעק לעבירה וירחיק את השחקן שמתמודד מולו. מקס לא מת על זה, אבל הוא מאוד אוהב לעצבן את גריידי ארמסטרונג. מקס גם לא ממש מתרשם מהדוש ששם תמונה רשמית של גריידי בפרופיל הגריינדר שלו. הוא שולח לפרופיל הפיקטיבי תמונה ומאשים אותו בהתחזות, ומפה לשם, מאתגר את המתחזה לפגוש אותו באיצטדיון, לפני המשחק הבא שבו יתמודדו קבוצותיהם של מקס וגריידי.

מיותר לציין שהתוצאה מפתיעה אותו. והסקס… הסקס אפילו יותר מפתיע אותו.

אז מה דעתי?

אחרי שנים של קריאת פאנפיקים על שחקני הוקי אמיתיים, ואכזבה די גורפת מספרי m/m מקוריים על הוקי, Unrivaled חד-משמעית הפתיע אותי לטובה. מדובר בספר זורם, קליל וחכם שעושה את העבודה לא פחות טוב מפאנפיק. מקס וגריידי הם דמויות עגולות (יחסית, אבל בטח ביחס למקובל בז'אנר), אף אחד מהם לא מושלם מדי, והיריבות שלהם כתובה בצורה אמינה. כן – אין כאן ממש אויבים לאוהבים (למרות שזה כביכול הטרופ), אבל התיעוב של גריידי כלפי מקס מורגש היטב, וגם ההתנהגות של מקס, בתור מי שכל הזמן יוזם את הקטטות ביניהם על הקרח, מוסברת היטב.

כן – יש כאן מומנט של קצר בתקשורת (אני יודעת שהרבה בנות מתעצבנות על זה), אבל אפילו לרגע הזה יש הסבר שמעוגן כראוי בהיסטוריה של הדמויות ובהיסטוריית הקשר ביניהן.

לסיכום: זה בהחלט לא ספר השנה שלי, אבל מקס וגריידי מתוקים ביחד, הרומן ביניהם נבנה בצורה אמינה ומשכנעת, שמסבירה בדיוק מה כל אחד נותן לשני (בסדר, אולי הצד של גריידי היה קצת יותר ברור, כי מי לא תתאהב במקס?), וסצנות הסקס היו כתובות היטב ומשכנעות.